כשאדם רוצה למכור נכס או רכב וכל התנאים סוכמו בין הצדדים, עלויות, מועד העברת הרכוש, אופן התשלומים וכו', מעוניינים הצדדים לסגור את העסקה.
בעבר נהגו אזרחים רבים לחתום על זיכרון דברים אך בשנים האחרונות המגמה השתנתה כיוון שזיכרון דברים הוא מסמך משפטי לכל דבר ועניין ולחתימה עליו יש הרבה השלכות משפטיות.
הצורך בדבר חתימה על זיכרון דברים שרשומים בו עיקרי ההסכמות בין שני הצדדים, הוא תוצר של מהלך עסקי ששני הצדדים מרוצים ממנו, הן המוכר והן הקונה ואף אחד מהם לא רוצה שיהיה הליך מקביל שהמוכר ימכור את הנכס הספציפי למישהו אחר או שהקונה יראה דירה יפה יותר, יתחרט ויעדיף לרכוש את הנכס החדש שראה.
הן המוכר והן הקונה רוצים לחיות בתחושה שהעסקה סגורה ושלא יחולו בה כל שינויים ממועד החתימה על זיכרון הדברים ועד מועד החתימה על החוזה ביניהם ושהמחויבות ההדדית תישמר.
ברור לשני הצדדים שייקח לעורך הדין כמה ימים עד שיכין חוזה עם כל המידע המפורט, יגיש אותו לעורך הדין של הצד השני, יתקיים משא ומתן ביניהם על הסעיפים השונים עד שיגיעו להסכמות ורק אז יהיה אפשר לחתום על החוזה.
החשש הוא שבימים הללו עלולים לצוץ שינויים שיבטלו את העסקה מסיבות כאלה ואחרות.